חנוכה - למלמדים, מורים/ות, גננות

ב"ה.

מעַייני אתרנו היקרים,

כאשר אנו באים להנחיל לילדים את תכני החגים - אנו צריכים להשתדל להתמלא בהם קודם בעצמנו, להתבונן רגע, לחוש קצת את הדברים. אנו צריכים לראות קודם כל מהו התוכן האמיתי של החג, איך דבר ה' מתגלה אלינו בו, אח"כ -באיזה הלכות זה מתבטא; בסוף - הכלים המתודיים, הדידקטיים וכד' שעל ידם נעזור להפנמת התכנים הללו אצל הילדים "למען יעמדו ימים רבים". האחריות רבה -אנו קובעים במידה רבה אצל הילדים את הרושם הבסיסי של תוכן החג, מילדות. אם נעסוק בתכנים בצורה הראויה, בבהירות, בעדינות, בשמחה ובערנות - יש סיכוי שהחויה המוחשית החזקה שילד עובר בחג

ובמעשיו, תישא על גבה את התוכן הערכי שלו.

לעזרה בתכנים אלו ובאופן

הסברתם - התכניות הללו.
(צלם:אביב מצא אתר מש' החינוך מערכות תיקשוב)
הנושא ה"חם" והמאיר הקרוב - חנוכה – בהצלחה.

חנוכה

ראשי פרקים:

א. עם ישראל לעומת היוונים.

ב. גזרות היוונים ומטרתם.

ג. מלחמת החשמונאים ביוונים.

ד. מגיעים לביה"מק.

ה. אור המנורה מזכיר את אור התורה; הדלקתה מודיעה את הניצחון על תרבות יוון.

ו. נס פך השמן; מראה גם על עזרת ה' במלחמה.

א.עם ישראל לעומת היוונים.

לפני הרבה שנים, בזמן שהיה קיים ביהמ"ק השני -שלטו בארץ היוונים. היוונים התנהגו אחרת לגמרי מהיהודים, היו חשובים להם דברים אחרים מאשר לעם ישראל. ליוונים היה חשוב בעיקר מה שמבחוץ. מה זאת אומרת"מה שמבחוץ"? להיראות יפים וחזקים מבחוץ. לא היה חשוב להם להיות טובים בפנים, בלב.

לעם ישראל הכי חשוב מה שבפנים. זאת אומרת, שבלב שלנו נהיה צדיקים; שיהיה לנו לב טוב, מידות טובות. נהיה טובים, נתנהג יפה, נקיים מצוות. היוונים היו בונים, למשל, בנינים יפים; לא בשביל לעשות עם זה מעשים טובים -אלא סתם בשביל שמבחוץ ייראה יפה. גם עם ישראל יודע לעשות דברים יפים אבל הוא משתמש בהם בשביל שיהיה טוב. למשל, עושים מזוזה יפה, זה יופי שמשתמשים בו למצוה,בית כנסת יפה; משתמשים ביופי לדברים טובים. ליוונים לא חשוב להיות טובים, העיקר שייראו יפים וחזקים. היוונים היו גם מאמינים באלילים. איזו טפשות: הם היו חושבים שיש אלהים אחד של השמש ואלהים אחר של הים וכל מיני שטויות כאלה. אנחנו יודעים שה'אחד - והוא עשה את הכל.

ב. גזרות היוונים ומטרתם.

היונים כבשו את ארץ ישראל, והם רצו להכריח את היהודים להתנהג כמותם. הם גזרו גזרות (החליטו דברים רעים) על עם ישראל: שלא ישמרו שבת, לא יעשו ראש חודש ולא יעשו ברית מילה. אלו דברים מיוחדים שמראים כמה עם ישראל הוא מיוחד1:

שבת מזכירה לנו כל שבוע שה' ברא את העולם בששה ימים וביום השביעי שבת - הפסיק את העבודה של בריאת העולם. אנחנו לא עושים עבודה בשבת -ונזכרים שה' ברא את כל העולם.

ראש חודש הוא ההתחלה של החודש, ולפי זה אנחנו יודעים מתי החגים. למשל, פסח - חמישה עשר יום אחרי ראש חודש ניסן, יום כיפור - עשרה ימים אחרי ר"ח תשרי. אם לא ידעו מתי ר"ח - לא ידעו גם מתי הזמן שמגיעים החגים. אם לא ידעו מתי מגיע חודש ניסן - איך ידעו מתי לעשות פסח? וכך בכל החגים.

היוונים גם גזרו שלא יעשו ברית מילה. ברית מילה זה סימן מיוחד שעושים בגוף של תינוק שנולד ומבחינים שהוא יהודי, לא כמו הגויים.

חשבו היוונים הרשעים: אם היהודים לא ישמרו שבת - לא יזכרו כל כך שה' ברא את העולם. אם לא יעשו ראש חודש - ישכחו (ח"ו) את החגים שלהם; אם לא יעשו ברית מילה - לא ירגישו את המיוחד בגוף שלהם. כך לא ירגישו שהם שונים מאיתנו, שהם אחרים מכל הגויים. הם יפסיקו לעשות את הדברים המיוחדים שלהם ויהיו כמונו. חס ושלום! היו באמת יהודים לא צדיקים שמצא חן בעיניהם להתנהג כמו היוונים הרשעים, שיהיה רק יפה מבחוץ. היו עושים תחרויות ספורט כמו היוונים, לא בשביל לחזק את הגוף שיהיה לו כוח לעשות מעשים טובים, כמו יהודים. לא. רק בשביל שיהיו חזקים מבחוץ, רק שיהיו יפים מבחוץ. גועל נפש.

ג. מלחמת החשמונאים ביוונים.

אבל הרבה יהודים צדיקים לא הסכימו. לא הסכימו שהיוונים ישלטו עלינו ויחליטו מה עושים בארץ שלנו. ולא הסכימו שהיוונים יגידו לנו איך להתנהג, כמותם.

בכפר מודיעין היה חי מתיתיהו הכהן הגדול וחמשת בניו:אלעזר, שמעון, יהודה, יוחנן ויונתן. הם החליטו למרוד ביוונים, להילחם בהם, לא להסכים לגזרות שלהם. יהודה המכבי עמד בראש צבא היהודים שנלחמו ביוונים. היהודים היו מעטים לא היה להם הרבה נשק. היוונים היו רבים, היו להם כלי נשק ופילים- זה היה כמו הטנקים של אז. אבל ה' עזר ליהודים. הם נלחמו ביוונים בכל מיני תחבולות, למשל: התקרבו למחנה שלהם וכאשר היוונים התחילו לרדוף אחריהם - הם ברחו רחוק. בינתיים, אחרי שכל היוונים יצאו מהמחנה - באה קבוצה קטנה של לוחמים יהודים שהתחבאו, ושרפו את מחנה היוונים. בסופו של דבר הצליחו היהודים לנצח את היוונים אעפ"י שהם היו מעטים - והיוונים רבים וחזקים.

אתם יודעים ממה באה הגבורה של החשמונאים? מאיפה היה להם אומץ וכח לנצח את היוונים? כי הם היו טובים, הם רצו שיהיה טוב כמו שה'רוצה, הם רצו לחיות ולהתנהג לפי התורה - לפי מה שה' ציוה בתורה. כשעם ישראל רוצה להיות טוב, להתנהג לפי התורה, זה נותן לו אומץ וכח להילחם ברשעים ולנצח אותם. ה'עוזר לו. ברוך ה' שעזר לנו, ונתן לנו לנצח אותם!

ד. מגיעים לבית המקדש.

אחרי כמה וכמה קרבות - הגיעו יהודה המכבי ושאר היהודים לבית המקדש. אוי ואבוי, מה הם ראו שם! היוונים טימאו את ביהמ"ק - הקריבו חזירעל המזבח הטהור, המזבח של הקרבנות לה'! שברו, לכלכו, שפכו את השמן להדלקת מנורת המקדש. שמן שנגע בו גוי - טמא ואי אפשר להדליק בו את מנורת המקדש. טיהרו היהודים את בית המקדש, ניקו - אבל עדיין הצטערו: עד שהגענו, איך נדליק את המנורה הטהורה אם אין שמן טהור?!

ה. אור המנורה מזכיר את אור התורה. הדלקתה מודיעה את הניצחון על תרבות יוון.

אתם יודעים ילדים מה מזכיר האור של מנורת המקדש? אור המנורה של המקדש מזכיר את החכמה של התורה. כמו שבחושך אי אפשר לראות את הדרך,עלולים ליפול, ורק כשמדליקים אור רואים לאיפה ללכת - כך התורה מראה לנו את הדרך הנכונה איך להתנהג שלא נעשה דברים רעים. לעשות דברים רעים זה כאילו ליפול. התורה מאירה לנו, מסבירה לנו איך להתנהג כמו שמתאים לעם ישראל הצדיק. אחרי שהיוונים רצו להכריח אותנו להתנהג לא כמו צדיקים, לא לפי האור של התורה, וניצחנו אותם - רצו היהודים מאוד להדליק את מנורת המקדש, והאור שלה יזכיר לנו את האור של התורה. יזכיר לנו שניצחנו את החושך וההתנהגות הרעה של היונים, ואנחנו מתנהגים לפי האור של התורה.

ו. נס פך השמן; מראה גם על עזרת ה' במלחמה.

אבל לא היה שמן. רק פך אחד מצאו חתום בחותמו של כהן גדול. סגור. היוונים לא הזיזו אותו. הוא הספיק ליום אחד, והנה - עובר יום והשמן לא נגמר; עוד יום - והנרות ממשיכים להאיר. כך שמונה ימים, עד שהביאו שמן טהור חדש.ראו היהודים את הנס ושמחו מאוד.

[להסביר מה זה נס: נס זה משהו שבאופן רגיל, לפי הטבע,לא היה קורה. למשל: אם חס ושלום מכונית התהפכה במכה חזקה באמצע נסיעה מהירה וכל המשפחה יצאו שלמים ללא פגע - זה נס, נס למשפחה. בחנוכה ה' עשה נס לכל עם ישראל:2גם נס במלחמה, שלא כ"כ "ראו" אותו, נס"נסתר" (שהרי זה לא היה כמו פך השמן, שלא היה מספיק שמן בכלל - ופתאום הוא הספיק. אבל במלחמה אפשר לחשוב שבגלל שנלחמנו הצלחנו, בלי נס); אבל כשראו שמעט יהודים מצליחים לנצח המון גויים חזקים, הבינו שה' עזר, עשה גם כאן נס חשוב - שלא כל כך "רואים" אותו - בזה שהוא נתן להם כח לנצח את היוונים. וגם היה נס גלוי, שרואים, בנס של הנרות. כאן כולם רואים: הרי לא יכול להיות ששמן ליום אחד יספיק לשמונה ימים. אלא שה', שאוהב את עם ישראל, עשה להם נס]

עכשיו הם גם ראו שה' רצה את המלחמה שלהם: כל זמן שהם יכלו להתאמץ ולהילחם ביוונים - ה' נתן להם להתאמץ; אבל כשהם הגיעו למקום שרצו,לביהמ"ק, ולא יכלו לעשות כלום בשביל שיהיה להם כל כך מהר עוד שמן - אז ה' עשה להם נס. הנה הם הגיעו למקום שבשבילו הם נלחמו, וה' עושה להם נס כדי שיוכלו להדליק שם את המנורה - סימן שה' שמח במלחמה שהם נלחמו כדי לטהר את המקדש והארץ: הנה הוא עוזר להם כשהם מגיעים למטרה של המלחמה ולא יכולים בעצמם לעזור שיהיה להם מהר שמן טהור!

קבעו חכמי ישראל, שבכל שנה כשמגיע היום העשרים וחמשה בחודש כסלו, כ"ה בכסלו, יעשו חנוכה שמונה ימים, וכל ערב ידליקו נרות כדי לפרסם ולהודיע את הנס.

מה אנחנו זוכרים כל שנה כשמדליקים את נרות החנוכה?

· זוכרים איך היוונים רצו לשלוט עלינו, "להחליט" על הארץ שלנו. רצו שנתנהג כמותם, שיהיה חשוב רק מה שמבחוץ -ההיפך מעם ישראל, שהכי חשוב לו להיות טובים מבפנים, צדיקים, לב טוב; לקיים מצוות,להיות משפחות טובות, לא רק איך נראים מבחוץ. אצלנו, למשל בשבת, מדליקים נרות, כל המשפחה יושבים ביחד לשולחן שבת, שרים ומודים לה'. טובים מבפנים.

· אנחנו זוכרים כשרואים את נרות החנוכיה איך ניצחנו את היוונים. ה' נתן כח למעטים לנצח את הרבים. סילקנו אותם, אנחנו לא רוצים להתנהג כמותם, שלא כמו שמתאים לנו.

· זוכרים איך הגענו לביהמ"ק וה' עשה נס שפך השמן הספיק לשמונה ימים במקום ליום אחד, וכך גם ראינו שה' שמח במלחמה שנלחמנו ביוונים ועוזר לנו כשאנחנו לא יכולים לבד להאיר את המנורה.

אנחנו רואים את נרות החנוכה וזוכרים את אור המנורה שמזכיר את האור של התורה. זוכרים את האור של התורה שמתאים לעם ישראל. התורה שמראה לנו שהכי חשוב שנהיה טובים מבפנים, צדיקים.

הלכות ומנהגים:

1. כל ערב מדליקים נר אחד יותר,מוסיפים. בלילה הראשון נר אחד, בלילה השני שניים, עד ליל היום השמיני של חנוכה שבו מדליקים שמונה נרות. כך אנחנו רואים כל לילה איך הנס היה יותר ויותר. השמן הספיק לעוד יום, ועוד יום ועוד יום...

2. מדליקים בפתח הבית או על החלון כדי לפרסם את הנס (שכולם יראו).

3. מדליקים בלילה, שאז רואים יותר טוב את אור הנרות - וצריך להשתדל להדליק בתחילת הלילה, כי אז יש יותר אנשים בחוץ ויש יותר פרסום הנס ("פרסומי ניסא", קוראים לזה).

4. יש מקומות שהאבא וכל הבנים מדליקים, ויש מקומות שרק האבא מדליק חנוכיה.

5. הנרות צריכים להיות יכולים לדלוק לפחות חצי שעה.

6. בחנוכה שבליל שבת - מדליקים את הנרות מוקדם יותר כי אסור להדליק בשבת. לכן לוקחים נרות גדולים (או שמים הרבה שמן,למי שמדליק בשמן) - כדי שהם ימשיכו לדלוק גם אחרי שמגיע חושך. אח"כ מדליקים נרות שבת. הכל לפני שהשמש שוקעת, לפני שבת, כמובן.

7. אסור להשתמש באור הנרות של חנוכה(למשל, אם יש חושך - אסור לקרוא בספר לאור הנרות, או לשחק לאורם) - אלא לראותם בלבד, כדי לזכור את הניסים והישועה (העזרה וההצלה) שה' עשה לנו ולהודות לו עליהם.

8. בתפילה בבקר מוסיפים"הלל". זו תפילה של שיר ותודה לה' על הניסים, שניצחנו את היונים. בכל שלש התפילות שהגדולים מתפללים (בבקר, בצהריים ובערב) הם מזכירים בתודה את הניסים שה' עשה לנו.

9. יש נוהגים להכין מאכלים עם שמן זכר לנס פך השמן. סופגניות שמטוגנות בשמן או ספינג', לביבות וכד'.

10.האמהות והבנות נוהגות לא לעשות מלאכה חצי שעה אחרי הדלקת נרות.

11.יש כאלה שמשחקים בחנוכה בסביבון. על הסביבון כתובות האותיות הראשונות מהמילים "נסגדול היה פה".

12.יש הנותנים לילדים בחנוכה "דמי חנוכה".

העיקר, לזכור את הניסים שה' עשה לנו, שניצחנו את היוונים ואנחנו לא כמותם - אנחנו עם ישראל, ושחזרנו לבית המקדש; ולהודות לה'.

למלמדים:

חשוב לסכם אחרי כל פרק בקצרה. לחזור כל יום בקצרה לפני שממשיכים, תוך שו"ת קצרות עם הילדים כדי לראות שהם מבינים.

יש לחזור על הדגשים (הנקודות דלהלן מובאות בקיצור ולאו דווקא בלשון המתאימה לילדים):

1. האופי של היוונים בניגוד לאופי של ישראל: להם חשוב מה שמבחוץ (להיראות יפים, חזקים). לנו חשוב מה שמבפנים (לב טוב, להיות צדיקים, טובים).

2. הנצחון על היוונים: הן מבחינת העצמאות שלנו ה"מדינית", הן מבחינת העצמאות הרוחנית (יש אסכולות שנוטות להדגיש רק אחד משני הצדדים. אנו רוצים לחנך שבעם ישראל בארצו - העצמאות הלאומית מגלה את העצמאות הרוחנית).

3. אור המנורה כמזכיר את אור התורה, אורם של ישראל - כנגד התרבות היוונית.

4. זכינו לחזור לבית המקדש ולטהר אותו.

5. המלחמה ונס פך השמן. בנס פך השמן מתגלה עזרת ה' בגלוי בנקודת המטרה של המלחמה.כשה' עוזר בדבר שאליו רצינו להגיע אנו מבינים שכל הזמן ה' רצה במאמצינו ועזר לנו להתאמץ. גם בזה יש חיבור בין הצורך למאמץ האנושי, המלחמתי - לבין ההתערבות האלוקית הגלויה בנס, שגם מזכירה את הסייעתא דשמייא למאמץ האנושי.

1. לקטנים- לדלג, ולהמשיך: "חשבו היוונים הרשעים: אם היהודים יפסיקו לעשות את הדברים המיוחדים שלהם - יהיו כמונו. חס ושלום! וכו' - כפי ההמשך להלן.

2. נס נסתר,נס גלוי - לגדולים יותר.

Comments