ברכות הורים וילדים

 

 

בעזהי"ת.                                                                                                              

                                                      הנושא: ברכות
 

הפעם נלמד על החשיבות שבברכות (כמה זה חשוב), והִלכות ברכות; ואחר כך - הצעה לסיפור מחכמינו זכרונם לברכה, הקשור לנושא זה.

 

לברך לה' על דברים שנתן לנו בעולם - זה דבר חשוב מאוד. כך אנחנו מתרגלים לזכור מי נתן לנו את הכלונזכרים כל פעם בה', שהכל ממנו. גם מתרגלים להכיר טובה, לא להיות כמו מי שמקבל דבר חשוב ונחמד ולא אומר עליו תודה.

 

מי שאומר את הברכה המיוחדת - לכל סוג של אוכל, למשל - גם יכול בזכות זה לשים לב לטוב המיוחד שה' נתן בכל סוג: לאחד יש טעם מתוק, לשני צבע מיוחד, השלישי סתם בריא - ולהודות על כך לה'. 

אחרי שזוכרים את הטוב המיוחד שיש בכל סוג ושמחים בו - למשל, כמה טעימה הבננה, ואיזו צורה מיוחדת יש לה - אפשר גם להיזכר שה' עושה לנו עוד הרבה דברים טובים, האוכל הזה הוא רק חלק מהטוב של ה'; ה' אוהב אותנו.   הנה, בזכות ששמנו לב וברכנו - הזכיר לנו האוכל הקטן את הטוב הגדול שה' עושה לנו, את זה שה' אוהב אותנו! [כדאי לחזור בקצרה עם הילדים למה חשוב לברך, על פי המילים המודגשות]    כעת נלמד מה מברכים, איזו תודה אומרים, על כל מיני דברים.

                                    

הלכות:

א. ברכה לה'. ברכה לה' פירושה שבח ותודה לה'.   ברכה זה גם מלשון "שפע" - הרבה טוב. אנחנו אומרים לה': "ברוך אתה" - ממך כל השפע, כל הטוב.

ב. אסור להנות מהעולם הזה בלי ברכה: לפני שאוכלים משהו שה' עשה בעולם צריך לזכור שזה מטובו של ה' ולהודות לו.

ג. יש כמה סוגים של ברכות:

סוג אחד - ברכות שמשבחים בהן לה' על כל מיני דברים שסידר ועשה בעולם. למשל: מי שרואה ברק מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". שומע רעם, אומר: "ברוך אתה... שכחו וגבורתו מלא עולם". גם ברכות השחר (הברכות שאומרים בבוקר לפני התפילה) הן מהסוג הזה; כמו, למשל, הברכה: "שלא עשני גוי" - משבחים לה' שעשה אותנו מעם ישראל ולא גויים. וכמו הברכה: "ברוך אתה... פוקח עיוורים", שה' עשה שנוכל לראות. כל הברכות מהסוג הזה נקראות ברכות השבח וההודאה. משבחים ומודים לה' על הדברים שסידר ועשה בעולמו.

סוג שני של ברכות - ברכות הנהנין. אלו הברכות שמברכים על מה שאוכלים (כמו, למשל, "המוציא לחם מן הארץ" - על הלחם; "בורא מיני מזונות" - על עוגה). גם ברכות על הריח (כמו "בורא מיני בשמים") שייכות לסוג הזה.

סוג שלישי - ברכות המצוות. ברכות שמברכים ומודים לה' על מצוות שנתן לנו. כמו: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו (עשה אותנו קדושים וטובים ע"י המצוות שלו) וציוונו על מצוַת ציצית". דוגמא נוספת: הברכה שמברכים אחרי שנוטלים ידיים בבוקר, ולפני אכילת לחם: "ברוך אתה... אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים".

 

עכשיו נלמד כמה הלכות, דינים, של ברכות הנהנין - ברכות על האוכל.

ד. לפני שאוכלים לחם מברכים: "המוציא לחם מן הארץ".  אחרי שאוכלים לחם או סעודה שיש בה לחם, מברכים "ברכת המזון".

ה. פירות שגדלים באדמה (לא על עץ) מברכים לפני אכילתם: "בורא פרי האדמה". ועל פירות שגדלים על העץ, מברכים: "בורא פרי העץ". כך אנו אומרים תודה לה' על כל סוג של אוכל, שמים לב למיוחד שבו.

ו. אוכל שאינו גדל על עץ או מהאדמה - מברכים עליו: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו" (למשל: ביצים, חלב, דגים).

                                                                                                  [המשך ההלכות בעז"ה בחלק הבא]

 

חידות לחזרה:

1. האם מותר לאכול משהו בלי לברך לפני כן?                                                                 

                                            

2. תן דוגמא לברכה על משהו שה' עשה, סידר, בעולם (לא אוכל).

3. תן דוגמא לברכה מהסוג של "ברכות הנהנין", ברכה שמברכים על אוכל.

4. ודוגמא לברכה שמברכים על מצוה, אחת מ"ברכות המצוות"...

5. מה מברכים לפני שאוכלים לחם, ומה אחריו?

6. מה מברכים לפני אכילת פירות שגדלים מהאדמה (לא על עץ)?

7. ומה מברכים לפני אכילת פרי שגדל על העץ?

8. מה נברך לפני אכילת אוכל שלא גדל על האדמה וגם לא על העץ (למשל - חלב, גבינה, ביצים, בשר)?

 

המלצה לסיפור: "כך לימד אברהם אבינו את ברכת המזון" – "כה עשו חכמינו" כרך ב' עמ' 49.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------

                                                                         

 

 
                                                                                                                

                                         הנושא: הלכות ברכות - המשך

   הורים נכבדים, ילדים יקרים - נזכיר כמה דברים שלמדנו בפעם שעברה ואח"כ נשלים עוד הלכות בנושא הברכות, והצעה לסיפור נוסף. 

   ·   כזכור, למדנו שלפני שאוכלים משהו שה' עשה בעולם - צריך לברך.

   ·   ראינו גם שאפשר לחלק את הברכות לשלושה סוגים: 1. ברכות השבח וההודאה - תודה על דברים שה' עשה וסידר בעולם (דוגמאות אפשר למצוא בדף הקודם); ברכות הנהנין - על אוכל וריח, וברכות המצוות - על המצוות.

למדנו שעל לחם מברכים: "המוציא לחם מן הארץ" ואחריו ברכת המזון; על פרי העץ - "בורא פרי העץ", על פרי האדמה: "בורא פרי האדמה". אוכל שאינו גדל על העץ או על האדמה, ברכתו: "שהכל נהיה בדברו".

 

וכעת - לכמה הלכות "חדשות":

א. מה קורה אם מישהו מתבלבל ובמקום לברך "בורא פרי העץ" - בירך "בורא פרי האדמה"; על תפוח, למשל. במקרה כזה  - לא יצטרך לברך שוב פעם "בורא פרי העץ", שהרי גם העץ גדל מן האדמה ואם ברכנו על תפוח, למשל, "בורא פרי האדמה" גם זה אמת: העץ גדל מהאדמה והתפוח גדל מהעץ. אמנם יותר טוב לברך את הברכה המדויקת: "בורא פרי העץ", אך אם טעינו - לא צריך לחזור ולברך.

      אבל אם על פרי אדמה (למשל: תפוח אדמה) ברכנו "בורא פרי העץ" - במקרה כזה נצטרך לברך שוב, והפעם את הברכה הנכונה: "בורא פרי האדמה". למה? שהרי אמרנו דבר לא נכון. תפוח אדמה אינו גדל על העץ, ואיך אפשר לברך עליו "בורא פרי העץ"? וגם האדמה שממנה הוא צומח איננה גדלה על העץ. לכן, טעות כזו - של ברכת "בורא פרי העץ" במקום "פרי האדמה" - צריך לתקן ע"י כך שנחזור ונברך את הברכה הנכונה: ניקח שוב את תפוח האדמה, למשל, והפעם נברך עליו, "ברוך אתה... בורא פרי האדמה"   [אפשר להמחיש עם הפירות].

 

ב. חיטה, שעורה, שיבולת שועל, כוסמת ושיפון נקראים "חמשת מיני דגן". אפשר לטחון אותם ולעשות מהם קמח. למרות שהם גדלים מהאדמה - אם עושים מהקמח שלהם בצק, ומהבצק הזה מכינים לחם או עוגות ועוגיות, הם נהיו חשובים יותר (כי זה מאוד משביע), ומברכים עליהם ברכות מיוחדות ולא "בורא פרי האדמה":

                                                                          על לחם - כמו שהזכרנו - "המוציא".

                                                                  על עוגות ועוגיות: "בורא מיני מזונות".   אחרי עוגות ועוגיות מברכים ברכה שנקראת "ברכת מעין שלוש" (כתובה בסידורים) והיא כמו קיצור של ברכת המזון.

ג. מתוך פירות העץ מיוחד הוא הגפן, שכאשר עושים מהענבים יין - ברכתו שונה: לא "פרי העץ", אלא: "בורא פרי הגפן". בגלל חשיבותו של היין, שמשתמשים בו לכמה מצוות (כמו קידוש והבדלה) - יש לו ברכה מיוחדת כזו ולא "בורא פרי העץ". אחריו, גם כן "ברכה מעין שלש": על הגפן ועל פרי הגפן. בכלל, אחרי כל הפירות של "שבעת המינים" המיוחדים שנשתבחה בהם ארץ ישראל – ענבים, תאנים, רימונים, זיתים, תמרים – מברכים ברכה אחרונה, ברכה מעין שלש "על העץ ועל פרי העץ". גם חיטה ושעורה הם משבעת המינים, אבל לא רגילים לאכול אותם בלי לטחון ולעשות בצק ללחם או עוגות. וכבר אמרנו שכאשר עושים כך, גם להן יש ברכות מיודות.

ד. אחרי פירות "רגילים" ואחרי דברים שברכתם "שהכל" – מברכים "בורא נפשות רבות" (נמצא בסידור), אם אכלנו לפחות בגודל שנקרא "כזית". גם הברכות האחרות שאחרי אוכל זה רק אם אכלנו בגודל הזה. 

ד. כמה טוב לנו שאנחנו מברכים על כל סוג של אוכל. כמו שאמרנו, כך אנחנו שמים לב לטוב המיוחד שיש בכל אוכל ומודים עליו לה'. אנחנו גם נזכרים שה' עושה לנו הרבה טוב. האוכל שלפנינו הוא רק חלק מהטוב של ה'. כמה נחמד שהאוכל הקטן הזה מזכיר לנו את הטוב של ה', שה' אוהב אותנו.

ה. בבקר, לפני שלומדים תורה, מברכים על לימוד התורה. המיוחדת בברכות התורה היא הברכה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, ברוך אתה ה' נותן התורה". בברכה הזו יש גם תודה לה' וגם שבח לעם ישראל (“בחר בנו מכל העמים”) ושבח התורה ("ונתן לנו את תורתו"). מזכירים בה את הדברים הכי חשובים: ה', עם ישראל, התורה.

 

[הורים יקרים: מומלץ מאוד לקבוע זמן קבוע בשבוע, בו מתפנים מכל עיסוק אחר לטובת לימוד זה עם הילדים. הדבר נותן ללימוד טעם מיוחד וחשיבות מיוחדת, גם בעיני ההורה וגם בעיני הילד]

 

סיפור (קשור להכרת טובה לה'): "אין משחקים בדברי מאכל", מתוך "כה עשו חכמינו" כרך א' עמ' 189. 

                                                                                                                                                                                                 [התמונות מתוך סטודיו איל קרן] 

 

ċ
.jpg
(204k)
מנהל האתר,
31 במרץ 2011, 18:40
Comments