פורים - הורים וילדים

בעזהי"ת.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חדש: ניתן לקבל דרך דואר אלקטרוני, במשלוח אחד מרוכז, תכניות לימודים על נושאים וחגים (מספיקות לשנת לימודים אינטנסיבית..), דוגמת אלו שבאתר. לפרטים נא ללחוץ על הקישור
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
                                            מהלכות פורים

א. משנכנס אדר - מרבין בשמחה. בחודש אדר, ה' הציל את עם ישראל מהגזירה של המן הרשע שרצה "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד" חס ושלום. ובמקום זה - "ונהפוך הוא - אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", נפל פחד היהודים עליהם, המן ובניו נתלו על העץ ו"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". לכן, פורים הוא זמן שמח מאוד, ובגללו - גם כל חודש אדר.

ביום הארבעה עשר בחודש אדר - י"ד באדר - חל פורים. היום שאחריו, ט"ו באדר, נקרא "שושן פורים"; ביום הזה חוגגים את הפורים אלה שגרים בעיר שהיא "מוקפת חומה מימות יהושוע בן נון" (יהושוע בן נון, הוא זה שהכניס את בני ישראל לארץ ישראל, אחרי שמת משה רבנו שהוציא אותם ממצרים). ירושלים היא עיר מוקפת חומה מימות יהושוע בן נון (מזמנו של יהושוע בן נון), ובאמת - עושים בה את הפורים יום אחד אחרי רוב המקומות, בט"ו באדר (היום החמישה עשר בחודש אדר).


ב. ארבע מצוות עיקריות יש בפורים: קריאת המגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים.


ג. קריאת המגילה: במגילת אסתר כתובים הדברים שקרו בזמן המלך אחשוורוש, הדברים שהביאו לנס של פורים. כתוב שם איך המלך עשה משתה גדול (חכמינו אומרים שגם יהודים נהנו מהמשתה, לצערנו), איך הוא העביר מתפקידה את המלכה ושתי והמליך במקומה את אסתר.
מסופר איך מרדכי היהודי ישב בשער המלך כדי לדעת מה קורה עם אסתר בת דודו, ושמע את בגתן ותרש, משומרי הארמון, מתכננים להרוג את המלך. מרדכי סיפר על כך והמלך ניצל; הדבר נרשם בספר הזכרונות של מלכי פרס ומדי.
מוזכר במגילה איך המלך עשה את המן הרשע לשר הכי חשוב ורק מרדכי לא השתחווה לו. המן התרגז ורצה להשמיד (חס ושלום!) את כל היהודים. המלך אחשוורוש גם נתן לו רשות לעשות את זה. אך לא ינום ולא יישן שומר ישראל: מרדכי וכל היהודים לבשו שק ואפר (זה מראה על צער, שאומרים לה' שאנחנו לא חשובים בלי העזרה שלו), צמו והתפללו.
מסופר במגילה איך מרדכי שלח את אסתר לגשת אל המלך כדי לבקש על עם ישראל. סכנה גדולה היתה בכך, כי היא לא הוזמנה על ידי המלך, ואם המלך לא יושיט לה את שרביט הזהב - יהרגו אותה; כך היה החוק שם. אסתר צמה שלושה ימים, הלכה אל המלך והוא הושיט לה את שרביט הזהב. הזמינה אסתר אותו ואת המן למשתה, ושם - הזמינה אותם לעוד משתה, יום אחר כך.
כשחזר המן מהמשתה הראשון, ראה שוב את מרדכי שגם עכשיו לא משתחווה לו - כעס מאוד והחליט בעצת זרש אשתו וכל אוהביו לעשות עץ גבוה ולבקש מהמלך לתלות עליו את מרדכי. אם חלילה היה קורה דבר נורא כזה, היתה גם סכנה לכל עם ישראל: מי יתפלל בשבילו? מי יעזור לאסתר להשתדל אצל המלך?
אך באותו לילה לא הצליח המלך להרדם, קראו לפניו בספר הזכרונות, והוא נפתח בדיוק.. במקום שבו מסופר על מרדכי שהציל את אחשוורוש מבגתן ותרש. כששמע המלך שמרדכי לא קיבל שום שכר, פרס, על מעשהו שאל: מי בחצר? והנה - המן היה שם; בא לבקש מהמלך לתלות את מרדכי. אבל במקום שיקרה חס ושלום דבר כזה - שלח אותו המלך לקחת את מרדכי, שהציל אותו מבגתן ותרש, על סוס של המלך עם בגדי מלכות ולקרוא: "ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו (רוצה בכבודו)".
חזר המן מבוייש לביתו - וכבר הוזמן שוב למשתה עם המלך ואסתר. אבל הפעם סיפרה אסתר לאחשוורוש שיש איש רשע שרוצה להשמיד אותה ואת העם שלה. שאל המלך מי הוא, וכששמע שזה המן - כעס מאוד והסכים להצעה לתלות את המן הרשע על העץ שהכין ל... מרדכי.

עכשיו נהיה מרדכי השר החשוב ביותר. הוא ואסתר כתבו ליהודים שילחמו ברשעים באותו יום (השלושה עשר לחודש אדר) שבו הם רצו להרוג אותם. כל שונאי היהודים נבהלו מאוד ממרדכי, שכולם כבר שמעו כמה הוא חשוב. "והעיר שושן צהלה ושמחה" - "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". וכשהגיע היום הזה - "ונהפוך הוא - אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם"; ועשרת בני המן נתלו גם כן.

כל הדברים האלה שסיפרנו בקיצור - כתובים במגילה. כשקוראים את כל המגילה - רואים איך ה' סידר את הכל: שאסתר תהיה מלכה, ושמרדכי יחכה בגלל זה על יד שער המלך וישמע את בגתן ותרש; שהמלך יקבל את אסתר, ושלא יצליח להירדם ואז ספר הזכרונות ייפתח בדיוק איפה שמסופר על מרדכי... אולי בזמן שהדברים האלה קרו - אף אחד לא הרגיש שה' עושה אותם; אבל בסוף ראו באיזו צורה נפלאה ה' סידר את כל הדברים בשביל להציל את הבנים שלו, את עם ישראל.

אנחנו לומדים מזה הרבה דברים:
 
1. איך תמיד ה' משגיח על עם ישראל, אפילו אם לפעמים מישהו חושב שהוא לא כל כך מרגיש את זה.

2. היהודים גם למדו שלא כדאי להתערבב בין הגויים: בהתחלה הם השתתפו במשתה שאחשוורוש עשה - אבל בסוף ראו שלא כדאי להתקרב יותר מדי אל הגויים. עם ישראל הוא עם מיוחד; וכשהוא זוכר את זה, ומתפלל לה' - ה' עוזר לו.

3. היהודים גם ראו כמה חשוב שכולנו חברים, ביחד: כשהתאספו ביחד להתפלל, זכרו שהם עַם אחד - ה' הציל אותם. גם כשנקהלו (התאספו) להילחם ביחד נגד שונאיהם - הצליחו וניצחו; ה' עזר להם. יש, כמובן, עוד דברים חשובים שאפשר ללמוד ממה שמסופר במגילה.

 
 
מהלכות המגילה:
 
צריך לקרוא את המגילה פעם בלילה ופעם ביום, זכר לנס, שהיו צועקים לה' בזמן הצרה ביום ובלילה.
 
כולם חייבים לשמוע את קריאת המגילה, גם אנשים וגם נשים. חשוב גם להביא את הילדים לקריאת המגילה כדי לחנך אותם במצות פרסום הנס; אבל לא להביא ילדים קטנים מאוד שעושים רעש ומפריעים לאחרים לשמוע.

חייבים לשמוע כל מילה מהמגילה. לכן צריך להיזהר כש"מכים את המן" (מרעישים כשמזכירים את המן) - לשמוע קודם את המילה "המן" ולהפסיק להרעיש לפני שבעל הקורא ממשיך לקרוא.


 


מהלכות פורים (המשך)

ד. (המשך הלכות קריאת המגילה).

בפורים צריך לקרוא את מגילת אסתר מתוך מגילה כשֵרה; זאת אומרת, מגילה שכּתובה בדיו על קלף, שכתב אותה סופר שיודע את הדינים המיוחדים איך לכתוב מגילה. כמובן, גם מי שלא קורא בעצמו את המגילה, אלא שומע אותה ממישהו אחר (כמו בבית הכנסת - שאחד קורא וכולם מקשיבים) - צריך לשמוע אותה מאדם שמקריא מתוך מגילה כשרה.


ה. לפני קריאת המגילה, מברך הקורא שלש ברכות:
 
1. "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מקרא מגילה" - מברכים לה' על שזיכה אותנו במצות קריאת מגילה.
2. "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה" - מברכים לה' על הניסים שעשה לנו בפורים, שניצלנו מהאויבים שלנו וניצחנו אותם.
3. "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". על מצוה שמגיעה פעם אחת בשנה מברכים "שהחיינו"; אנחנו אומרים תודה לה' שהחיינו - נתן לנו חיים - וכך הגענו שוב לזמן הזה של פורים, לִזכּוֹת שוב במצות קריאת מגילה. יש כאלה שמברכים "שהחיינו" רק בלילה, ויש כאלה שמברכים גם לפני קריאת המגילה ביום (ומתכוונים בזה גם להגיד "שהחיינו" על מצוות משלוח מנות וסעודת פורים שנקיֵים ביום).

מי ששומע את הברכות מהקורא - מתכוין שהקורא מברך גם בשבילו, עונה אמן, וזה נחשב כאילו הוא בירך בעצמו.


ו. אסור לדבר באמצע קריאת המגילה.


ז.משלוח מנות. בפורים שולחים מנות, מינֵי מאכל, אחד לשני. זה גם מרבה שמחה - וגם עושה שיאהבו יותר אחד את השני; כמו שהיה בנס פורים שכולם התאספו יחד, חברים, להתפלל לה' - וזכרו שכולנו ביחד העם של ה' - וה' שמע את תפילתם והציל את עם ישראל.

איך מקיימים מצות משלוח מנות? מכינים לפחות שנֵי סוגים של אוכל (כמו שכתוב: "משלוח מנות" - לא "מנָה" אחת בלבד) - למשל: יין ועוגה, או פרי ושקית של "חטיף"; העיקר שיהיו מאכלים שכבר מוכנים, שלא צריך להתחיל לבשל אותם (למשל, לא שולחים שקית קמח ועוד משהו - כי קמח זה לא דבר מוכן - צריך לעשות ממנו בצק ולאפות אותו בשביל שיהיה מִזה לחם או עוגה) - את המנות שולחים לפחות לחבר אחד (כמו שכתוב במגילה: "משלוח מנות איש לרעהו"). בנים שולחים לבנים, ובנות - לְבנות.


ח. מתנות לאביונים. צריך לתת בפורים "מתנות לאביונים". לפחות שתי מתנות לשני אביונים (עניים); כלומר: לכל אחד מהעניים צריך לתת לפחות "מתנה" אחת. "מתנה", הכוונה לכסף או אוכל ששוה לפחות "פרוטה". מי שיכול - טוב שיַרבה במתנות לאביונים; על ידי כך העניים יכולים גם כן לשמוח בפורים, וגם זה - כמו משלוח מנות - גורם שיאהבו יותר אחד את השני, מרבה אהבת ישראל, כמו שהיה בזמן מרדכי ואסתר כשנאספו ביחד להתפלל לה'. כבר אמרנו שכאשר אנחנו זוכרים שאנחנו עם אחד, מיוחד, העם של ה' - ואנחנו מתייחסים באהבה אחד לשני - ה' עוזר לנו ומציל אותנו, כמו שהיה אז.


ט. סעודת פורים. בפורים אחרי הצהריים עושים סעודה חגיגית - סעודת פורים. הניסים שנעשו בימי אחשוורוש היו על ידי משתה: ושתי הפסיקה להיות מלכה כשלא רצתה לבוא למשתה של המלך אחשוורוש ואסתר נהיתה מלכה במקומה. גם הניצחון על המן היה על ידי המשתה שאסתר עשתה ואז היא סיפרה למלך שהמן רוצה להרוג את העם שלה, והמלך ציוה לתלות אותו. זֵכר לניסים של פורים - גם אנחנו עושים משתה ושמחה. אבל הכוונה שלנו היא לא להגיע להשתוללות, חס ושלום, על ידי זה - אלא לשמוח בשמחה של תענוג שמתוכה תהיה לנו אהבת ה' ונודה לו על הניסים שעשה לנו.


חידות חזרה:

1. מה הן ארבע המצוות העיקריות של פורים?

2. כמה פעמים קוראים את המגילה בפורים?

3. כמה ברכות מברכים לפני קריאת המגילה? איזה ברכות?

4. האם חייבים לשמוע כל מילה מהמגילה? מותר לדבר באמצע הקריאה?

5. כמה מנות צריך לשלוח ב"משלוח מנות"? לכמה אנשים?

5. כמה מתנות צריך לשלוח לאביונים? לכמה עניים?

 
6. מתי עושים את "סעודת פורים"?

 

כתב הרמב"ם: מוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשילוח מנות לרֵעיו, שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים, יתומים ואלמנות; ודומה לַשכינה (דומה למה שה' עושה), שנאמר: "להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים". למדנו כבר שע"י המתנות לאביונים, מרבה שמחה גם להם, וגם מרבה אהבת ישראל. נוסיף סיפור מ"כה עשו חכמינו" בענין מצוַת הצדקה.

["הקמצן הנדבן", "כה עשו חכמינו" כרך ב', עמ' 161]











 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ċ
.jpg
(23k)
מנהל האתר,
31 במרץ 2011, 18:40
ċ
2005_03_food_Hamantaschen11.jpg
(14k)
מנהל האתר,
31 במרץ 2011, 18:40
ċ
megila2.gif
(82k)
מנהל האתר,
31 במרץ 2011, 18:40
ċ
purim.jpg
(19k)
מנהל האתר,
31 במרץ 2011, 18:40
ċ
showpic2.jpg
(30k)
מנהל האתר,
31 במרץ 2011, 18:40
ċ
showpic3.jpg
(30k)
מנהל האתר,
31 במרץ 2011, 18:40
Comments